בלוג

פוסטים נבחרים
ארכיון
עקבו אחרי
  • Grey Facebook Icon

הורים, ילדים, פרידות וה-1 בספטמבר

הורים יקרים, ה-1 בספטמבר בפתח ואיתו מגיעה התרגשות גדולה: סיום של חופשת קיץ, ותחילתה של שנה חדשה. החשש בצל הקורונה מעלה שאלות וחששות מעבר לחששות הטבעיים המלווים אתכם במסע ההורות לילדכם. אנסה לרכז כמה רעיונות היכולים לסייע (אך אינם מחליפים יעוץ פרטני למי שזקוק), למי שחושש ומתרגש לקראת המעבר לגן ולבית הספר ביום שלישי ולקראת תחילתה של השנה החדשה.

1. רגשות רגשות רגשות- ההתרגשות והחשש הינם טבעים. במצבים רבים רגשות מהווים מצפן ובסיס להתפתחות רגשית ותקשורת מיטיבה. חשוב לתת לרגשות מקום בשיח עם ילדכם ובינכם, לעבד אותם ובכך גם לאפשר לשאת אותם יותר בקלות.

2. פרידה בשער- מי דימיין שכך זה יהיה?- השנה, הפרידה הינה בשער. אי אפשר להיכנס ולשחק, לאפשר את מרחב הביניים להתרגל לגן בנוכחות ההורה. קבלו זאת בהבנה, ותעזרו לילדכם ולצוות לעשות זאת.

3. מבט, חיוך ומילה טובה- הילדים זקוקים לתחושת הביטחון מכם. הם גם זקוקים להרגיש שאתם סומכים על הצוות, ובכך תחזקו את תחושת הביטחון שלהם במרחב הגן או בית הספר. על כן, שימו לב לטון הדיבור שלכם, שפת הגוף, החיוך, והמילה טובה כלפי הצוות ו/או כלפי המסגרת החינוכית.

4. חיבוק, נשיקה ודילוגים- כאשר מגיעים לבית הספר והגן אפשר לעשות טקס שתחליטו עליו מראש. מטרת הטקס לייצר תחושת שליטה אל מול החשש שלהם ולייצר משהו שהוא "שלנו" (הורה ילד), תחום בזמן, נשלט במידה מסויימת, רגע לפני הפרידה. למשל, אפשר לקבוע שנותנים 3 חיבוקים, 3 נשיקות וכיף.

5. שחרור מתח פסיכופיזיולוגי- ניתן להגיע לגן תוך כדי תנועה. למשל, כמה דילוגים, ריצה קלה, הליכה או אופניים. הללו יכולים לסייע בשחרור מתח פסיכופיזיולוגי להפחית מתח ולסייע במעבר מהבית למסגרת החינוכית.

6. הגעתם לגן או לבית הספר ויש תור? אפשר לשתף את הילד/ה בזיכרון מכיתה א' שלכם, אפשר לתאר מה רואים מסביב ובכך להפנות את תשומת הלב למרחב הפיזי (ציפורים, עצים, צבעי המבנה ועוד), אפשר גם לתרגל נשימות עמוקות ואף להיעזר בבועות סבון (פעילות המסייעת לשחרור מתח).

7. מה קורה לי במצבי חרדה? במצבי חרדה ולחץ לעיתים החוויה שנשמט מאחיזתנו העוגן. חיבור למשהו קונקרטי מסייע לייצר עוגן. ניתן לדבר על פעולה קונקרטית שיעשה בכניסה לגן או לבית הספר. למשל, להפנות את הילד לפינה מסוימת בגן שההורה יודע שילדו אוהב, או לחבר ולהציע למשל שישאל אותו מה עשה בחופש הגדול.

8. פרידות ומעברים קודמים- במידה והילד מתקשה, אפשר להזכיר פרידות קודמות בהם הצליח להיפרד והתגבר על החשש. בכך הילד וההורה מתחברים לכוחות הפנימיים.

9. מה יהיה בסוף היום? אפשר ורצוי לדבר על מה יהיה בסוף היום, מי יאסוף את הילד/ה ומתי, וגם מה נעשה בסוף היום. למשל, לאחר מפגש הצהריים בו תתכנסו והגננת שלך תסכם את היום, אני אגיע לאסוף אותך ונלך לאכול גלידה טעימה/ נלך לבקר את סבא וסבתא ונספר להם איך היה. לילדי הגן ולחלק מילדי א'-ב' עדיין אין תפיסת זמן, ולכן מומלץ לציין תאור יחסית מוחשי על מנת לציין את מימד הזמן.

10. ולסיום- שימו לב לעמדה שלכם- מה מתעורר בכם- האם הקושי שלכם? או של ילדכם? פרידות ומעברים הם חלק מהחיים וזוהי הזדמנות נהדרת להכין את ילדכם לכך.

שיהיה בהצלחה!!

הכותבת, אילה נחום, פסיכולוגית חינוכית ורפואית מומחית.