ארבעת הבנים: השולחן הפנימי של כולנו 🍷 / אילה
- 5 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
אפשר להסתכל על ארבעת הבנים כ"טיפוסים" שונים של אנשים, ואפשר גם להסתכל עליהם כעל ארבע קומות בתוך הנפש שלנו, ולכל אחד מהם יש מקום בשולחן:
החכם 🧐:
החלק שבנו שמחפש סדר והיגיון. הוא רוצה להבין את הכללים, ללמוד את הפרטים ולדעת איך "מתפעלים" את המציאות המורכבת הזו. הוא מחזיק את הביחד המשותף ורואה את עצמו כחלק.
שאלה שעולה: איפה בחיים שלי השנה הייתי צריכה סדר והבנה עמוקה כדי להרגיש ביטחון?
התשובה לחכם היא "אין מפטירים אחר הפסח אפיקומן". לפעמים החוכמה הכי גדולה היא לדעת מתי להפסיק לנתח ופשוט להישאר עם הטעם הטוב בפה :)
הרשע 🤨:
החלק הביקורתי והציני. לפעמים הוא מתנתק כדרך להגן על עצמו, שואל "מה זה קשור אליי?" כי הלב עמוס או פגוע.
הוא מזכיר לנו שמותר להרגיש זרות ושלעיתים הניתוק הוא מנגנון הגנה נחוץ.
במבט פנימה אפשר לשאול:
מתי השנה הרגשתי שנכון לי להתרחק כדי לשמור על עצמי? והאם יש דרך אחרת לשמור על עצמי?
הרשע אומנם מרחיק את עצמו אך אולי כן רוצה להיות חלק ובקרבה?
התם 😌:
החלק הפשוט. הוא לא מחפש פילוסופיה, אלא חוויה. הוא בכאן ועכשיו. הוא שואל "מה זאת?" מתוך פליאה או תדהמה, ומזכיר לנו את היכולת להתרגש מהדברים הבסיסיים ביותר- מהביחד, מהטעם, מהרגע.
פה השאלה פשוטה: איזה רגע ריגש אותי לאחרונה או השנה?
והאם ואיך אפשר לתת לו יותר מקום?
התם מזכיר לנו שגם אחרי 40 שנה של סדר, השאלה הכי חכמה בחדר היא לפעמים פשוט "מה זאת?" בלי כל המסביב.
ושאינו יודע לשאול 😶:
החלק שנאלם דום. המקומות שבהם אין לנו מילים מול המציאות, שבהם אנחנו רק צריכים שמישהו אחר "יפתח לנו" את הדרך, יהיה כמו "סדרן" עבורנו - יציע מילה טובה, חיבוק, מילה, הודעה או סיפור שיחזיר לנו את הנשימה.
מחשבה לדרך: מתי הרגשתי שנגמרו לי המילים, ומי היה שם כדי "לפתוח לי" את הדרך? להיות הכוכב המאיר שלי?
ומה המסר?
ליל הסדר הוא לא מבחן בידע או במידת ה"דתיות" שלנו. הוא הזמנה לשבת יחד עם כל החלקים האלו - החכם, הציני, התם והשותק.
השולחן שלם רק כשכולם נוכחים, על כל המורכבות שלהם.
שיהיה לנו חג של חיבור, הקשבה וחירות אמיתית - ושיהיה נעים, טעים ושקט.
חג שמח 🌿✨
תגובות